המספר 11 הוא לב הקבוצה
יש שחקנים שכשהם בקצב, הקבוצה זורמת. כשהם לא — הקבוצה נראית כאילו מישהו הוציא לה את הסוללה.
סטב טוריאל הוא כזה עבור הפועל תל אביב.
ב-0:0 מול בני סכנין, האדומים הגיעו עם הכדור, ניסו למצוא מעברים — אבל לא היה מי שמגרד את המנעול. טוריאל, כשהוא חד, הוא זה שפותח צירים בין הקווים, שמושך מגנים ומשחרר חלוצים, שנותן לג'נדה סילבה את המרחב לעבוד. כשהוא כבוי, כל אחד מהאחרים עובד קצת יותר קשה — ולא תמיד זה מספיק.
מה ראינו בדוחא
הפועל שלטה בכדור, אבל ללא הלחץ הפוגשני הרגיל. הגנת סכנין ישבה בנוח — שמונה שחקנים מאחורי הכדור, ממתינים. האדומים הסתובבו, העבירו לרוחב, חיפשו פרצה שלא הגיעה.
זה לא אומר שטוריאל משחק גרוע. זה אומר שכשהוא לא בשיא, הקבוצה חסרה את הדרגה שמאפשרת לה לפרוץ הגנות נמוכות. ושהגנות נמוכות הן בדיוק מה שצפוי להגיע יותר ויותר ככל שהמחצית שנייה מתקדמת.
למה זה חשוב לשבת הקרובה
באר שבע לא תשב עמוק כמו סכנין — היא קבוצה שאוהבת לשחק. אבל אם האדומים רוצים שלוש נקודות שיצמצמו את הפער בטבלה, טוריאל צריך להיות בתוך המשחק מהדקה הראשונה.
ברדה יודע את זה. השאלה היא אם הוא ימצא דרך לשחרר אותו קצת יותר — פחות משימות הגנה, יותר חירות בין הקווים. הפועל עם טוריאל דולק היא קבוצה אחרת לגמרי.
