מסופיה חזרה — ולאיפה?
לפני כמה ימים הפועל הכדורסל ניצחה בסופיה מול 6,000 אוהדי פאו שמילאו את האולם בירוק. ניצחנו שם. ניצחנו עם קהל עוין, עם רעש שלא היה שלנו, עם אנרגיה שלא ביקשנו אותה — וכבשנו אותה.
ועכשיו כדורגל הפועל חוזר למציאות שלו: בלומפילד. 30,000 כיסאות. ורובם ריקים.
הפרדוקס הכי גדול בספורט הישראלי
הפועל ת"א היא קבוצה עם אוהדים רועשים, אדומים, נלהבים — כשהם מגיעים. הבעיה היא שלא תמיד הם מגיעים.
האצטדיון הוא הגדול בישראל. והאווירה בו — לעיתים קרובות מדי — שקטה ממה שמגיעה לקבוצה הזו.
ואז בא גם קראייב שעדיין לא חזר בגלל לחץ משפחתי, וברדה צריך להכין את הסגל למשחק הגדול מול חיפה בגביע — מבלי לדעת מתי, ומבלי שכולם כאן.
מה שנשאר
30,000 כיסאות ריקים הם לא סתם מספר. הם שאלה: מה צריך לקרות כדי שהאצטדיון ימלא?
ניצחון ביורוליג לא עשה את זה. גביע לא עשה את זה. אולי פלייאוף יעשה את זה — אבל זה ביורוליג, לא כדורגל.
הפועל הכדורסל הגיעה לאירופה. הכדורגל עדיין מחפש את עצמו בלומפילד.
